עורך דין מושעה שהורשע בייבוא קוקאין ונעלם: פרשת זיאד כנעאן

שנה מול סוכן סמוי

לפי העובדות שהוסכמו בתיק, הסוכן הסמוי פעל מאוגוסט 2015 ועד ספטמבר 2016 מדירה ששכרה עבורו המשטרה באשדוד. אדם אחר הפנה אותו לכנעאן, שבלשון הכרעת הדין היה ״באותה עת עורך דין פעיל, וחבר בלשכת עורכי הדין״.

בשיחות הראשונות דיברו השניים על מחיר הסמים ועל דרכים להסליק אותם. כנעאן סיפר שיש לו קשרים בירדן. ב־4 באוקטובר 2015 הוא נסע לירדן וחזר כעבור יומיים, ועדכן את הסוכן שנמצאה שם כתובת שאליה אפשר יהיה לשלוח את הסמים.

בסוף אוקטובר 2015 שאל כנעאן את הסוכן אם אפשר לייבא את הסם כשהוא מוסלק בתוך בשר. בפברואר 2016 בחנו השניים גם הסלקה בתוך צבע. באותו יום לקח כנעאן מאדם אחר שקית ובה 40,000 שקל ומסר אותה לסוכן, ואמר שזה ״תשלום ראשון עבור ייבוא הסמים״.

הנסיעה המתוכננת לדרום אמריקה נדחתה שוב ושוב. לפי הכרעת הדין, כנעאן התוודה בסוף שאינו מתמצא בתחום וחושש שיאונה לו רע. באוגוסט 2016 הציע לו הסוכן להצטרף לעסקה גדולה יותר תמורת 40,000 השקלים שכבר שולמו, וכנעאן הסכים.

את העסקה הזאת ביימה המשטרה. שני שוטרים שהתחזו לבלדרים קנו בקולומביה שישה קילוגרמים של קוקאין והביאו אותם לישראל ב־23 באוגוסט 2016. חלקו של כנעאן נקבע לשני קילוגרמים, ואותם הניחה המשטרה ביונדאי שבחניון תחנת הרכבת באשדוד.

מה בדיוק קבע בית המשפט

התיק, ת״פ 70331-09-16, נדון לפני השופט אהרון משניות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. כנעאן כפר תחילה באשמה, ונשמעו עשר ישיבות הוכחות. ביוני 2018, במהלך חקירתו הנגדית של הסוכן, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית: הם הסכימו על העובדות, ונשארו חלוקים רק במשמעות המשפטית שלהן. לכן אין מדובר בהודאה רגילה באשמה.

ההגנה טענה שהסוכן היה ״סוכן מדיח״, כלומר שהמשטרה גררה עורך דין ללא עבר פלילי לעבירה שלא היה מבצע בלעדיה. היא טענה גם לאכיפה בררנית. בית המשפט דן בשתי הטענות, והן לא הובילו לזיכוי.

בשאלת ההחזקה בסם הכריע השופט בזהירות. הוא קבע שלא הייתה לכנעאן שליטה פיזית ממשית בסם, משום שהתיק היה קשור לתא המטען. אבל הוא הרשיע אותו בהחזקה קונסטרוקטיבית, כלומר החזקה מכוח שותפות וידיעה. הרשעת הייבוא היא בחלופה של ״הקלה על ייבוא״ הסם, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

ההיעלמות, והערבים שחויבו לשלם

באפריל 2018 שוחרר כנעאן מהמעצר לפיקוח אלקטרוני. כדי שישוחרר, שבעה אנשים חתמו על כתבי ערבות. כל אחד מהם התחייב לשלם לאוצר המדינה עד 50,000 שקל אם כנעאן יפר את תנאי השחרור, והתנאי הראשון היה להתייצב לכל דיון. באפריל 2019 בוטלו מעצר הבית הלילי וחובת הליווי, אבל יתר התנאים, ובהם הערבויות, נשארו בתוקף.

בספטמבר 2019, חודשיים אחרי ההרשעה, הודיע סנגורו שהקשר עמו נותק. ב־1 בדצמבר 2019 הוא לא התייצב לטיעונים לעונש. התביעה הציגה מסמך משטרתי שלפיו כנעאן נמלט, וההערכה הייתה שיצא מהארץ בדרכון מזויף. בית המשפט הוציא נגדו צו הבאה והורה לחלט את ההפקדה והערבות הבנקאית שלו, 70,000 שקל.

ב־7 במרץ 2021 הגיע תורם של הערבים. הם טענו שלא ידעו שהערבות עדיין בתוקף אחרי ביטול התנאים, ושאיש לא עדכן אותם. בית המשפט דחה את הטענה. הוא קבע שהערבים ידעו על ההקלות בתנאים וידעו שכנעאן נעלם. אחד מהם אמר בהודעתו במשטרה שראה את כנעאן ביום שבו ברח, משום שעבד אצלו במחסן באישור בית המשפט. איש מהם לא הודיע למשטרה.

בית המשפט חילט את מלוא הערבויות: 50,000 שקל מכל אחד מהשבעה, 350,000 שקל בסך הכול, בפריסה לעשרה תשלומים. ב־25 באפריל 2021 דחה בית המשפט העליון את הערר שהגישו הערבים (בש״פ 2350/21). יחד עם החילוט של כנעאן עצמו, מדובר בצווי חילוט של 420,000 שקל. המסמכים אינם מראים כמה מהסכום נגבה בפועל.

ארבעה ימים אחרי החלטת העליון, ב־29 באפריל 2021, התלה בית המשפט המחוזי את ההליכים נגד כנעאן לבקשת המאשימה, לפי סעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי. התליה אינה זיכוי. היא מקפיאה את ההליך, וההליך יכול להתחדש.

עורך דין מושעה מאז 2017

בדוח ההשעיות שמפרסם מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, נכון ל־24 בספטמבר 2026, מופיע ״זאיד כנען״, רישיון מספר 31316, בסטטוס ״השעייה זמנית״ מ־20 ביולי 2017 ״עד להכרעה סופית בתיק פלילי״. האיות שונה מזה שבתיק הפלילי, אבל השם, מועד ההשעיה ומהותה תואמים את ההליך.

עורך דין מושעה אינו רשאי לעסוק בעריכת דין בתקופת ההשעיה. במובן הזה, מי שמציג את עצמו כעורך דין פעיל בזמן השעיה פועל כעורך דין ללא רישיון. חשוב לדייק: בפרשה הזאת לא נמצא שום מסמך שלפיו כנעאן ייצג לקוחות בזמן ההשעיה. החלטת החילוט מזכירה עבודה במחסן באישור בית המשפט, לא עבודה כעורך דין.

המעשים שבכתב האישום קדמו להשעיה. ההרשעה וההיעלמות באו אחריה. וכל עוד ההליך הפלילי מותלה ואין הכרעה סופית, ההשעיה ממשיכה לעמוד ברשימה, כבר יותר מתשע שנים.

איתור עורך דין: איך בודקים אם הוא מושעה

הפרשה הזאת מראה למה כדאי לבדוק לפני שמוסרים תיק, כסף או ייפוי כוח. איתור עורך דין ובדיקת מעמדו לוקחים כמה דקות:

1. חיפוש עורכי דין באתר לשכת עורכי הדין. בדף הבית של אתר הלשכה יש חיפוש עו״ד לפי שם. רשמו את מספר הרישיון, כי שמות נכתבים לעיתים באיותים שונים, כמו ״זיאד כנעאן״ ו״זאיד כנען״.
2. עמוד עורכי הדין המושעים. הלשכה מפרסמת עמוד ייעודי לעורכי דין מושעים. בדקו בו את השם ואת מספר הרישיון.
3. דוחות ההשעיות של המחוזות. מחוזות הלשכה מפרסמים דוחות השעיות עדכניים, כמו הדוח של מחוז חיפה שעליו נשענת הכתבה. בדוח מופיעים סוג ההשעיה, מועד תחילתה ועד מתי היא חלה.
4. הליכים משפטיים. אם ידוע על הליך פלילי או משמעתי, אפשר לבדוק החלטות פומביות במערכת נט המשפט ובמאגרי פסיקה.
5. הבחנה בין מצבים. כתב אישום אינו הרשעה, השעיה זמנית אינה שלילת רישיון, והשעיה שהסתיימה אינה השעיה פעילה. היעדר תוצאה בחיפוש אינו הוכחה שהרישיון אינו פעיל.

איתור עורכי דין לפי מספר רישיון הוא הדרך הבטוחה ביותר להבחין בין שני אנשים עם שם דומה. אם מישהו מציג את עצמו כעורך דין ואינו מופיע בחיפוש, או מופיע כמושעה, אפשר לפנות ללשכת עורכי הדין לפני כל צעד.

ציר הזמן

מה עדיין לא ידוע

לא אותר מידע מאומת על מקום הימצאו של כנעאן, על מעצר מחדש, על הסגרה או על חזרה לישראל. היציאה בדרכון מזויף היא הערכת משטרה שהוצגה לבית המשפט, ולא הרשעה בעבירת זיוף. במערכת נט המשפט התיק מסומן כסגור, אבל ההחלטה האחרונה שנמצאה בו היא התליית ההליכים, ולא נמצא גזר דין.

הכתבה אינה מפרסמת את שמות הערבים, שהם אנשים פרטיים, ואת שמות המעורבים האחרים שלא הואשמו בתיק הזה. החלטת ההשעיה המקורית של ועדת האתיקה לא הושגה, ומעמד הרישיון נבדק רק מול דוח ההשעיות שפורסם.