לקחה את הכסף, התביעה לא הוגשה: פרשת עו"ד לאה מלך

שישה גזרי דין משמעתיים

בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז מרכז הרשיע את עו"ד לאה מלך שש פעמים בין פברואר 2024 ליוני 2026.

בכל אחד מחמשת ההליכים הראשונים היא לא התייצבה. לא לדיוני ההוכחות, לא לטיעונים לעונש, ולא בכתב. כל העבירות שבגינן הורשעה בהם בוצעו בין 2019 ל-2021.

בגזר הדין מאוקטובר 2025 ציין בית הדין שלפי הידוע לו היא עזבה את הארץ בתחילת 2022 ולא שבה, ושנוצר ספק באשר לתכלית הטלת ענישה נוספת. אחד משלושת חברי ההרכב סבר שיש להחמיר ולגזור עשר שנות השעיה בשל התנהגות חוזרת. הרוב קבע שנתיים.

גזר הדין השישי ניתן ב-16 ביוני 2026, בתיק בד"מ 040/2022, ונודע מרשימת עורכי הדין המושעים שמפרסמת לשכת עורכי הדין, כפי שנבדקה ב-21 באוקטובר 2026. לפי הודעת הלשכה, בית הדין המשמעתי המחוזי במחוז מרכז גזר עליה בתיק הזה עונש נוסף של הוצאה מן הלשכה, במצטבר לכל עונש השעיה נוסף שנגזר עליה. נוסח גזר הדין לא הושג, ולכן לא ידוע במה עסק התיק ואם התייצבה בו.

מה בדיוק נגבה ומה בדיוק לא נעשה

התיק המפורט ביותר שפורסם הוא בד"מ 52/22. ההרשעה ניתנה ב-24 בינואר 2024, גם היא בהיעדרה, על בסיס תצהירי עדים שלא נסתרו. חמישה אישומים, חמישה לקוחות:

• 3,510 שקל בשיקים עבור משלוח מכתב התראה לשכן. המכתב מעולם לא נשלח.
• 7,000 שקל בהעברה בנקאית עבור ייצוג בשימוע לפני פיטורים. השימוע נדחה שלוש פעמים ואז הוחמץ, והכסף לא הושב.
• 9,360 שקל בשמונה שיקים עבור תביעה בגין הפרת חוזה. כתב ההגנה הוגש באיחור.
• 13,000 שקל עבור תביעה בדיני עבודה. התביעה מעולם לא הוגשה.
• 14,050 שקל בעניין הסתה הורית. הטיפול לא הושלם והכסף לא הושב.

העבירות שנקבעו: הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח לפי כלל 2 לכללי האתיקה המקצועית וסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, הזנחת טיפול והפסקתו בלא הודעה ללקוח לפי כלל 13 וסעיף 61(2), פגיעה בכבוד המקצוע לפי סעיף 53, והתנהגות שאינה הולמת לפי סעיפים 61(1) ו-61(3).

בית הדין תיאר את הדפוס: רכישת אמונו של הלקוח, גביית שכר טרחה, מתן התחייבות לטיפול מסור, ולאחר מכן התחמקות והפרת כל מערך ההתחייבויות.

התוצאה, לפי בית הדין, היא נזק כלכלי ויצירת נחיתות משפטית מול הצד שכנגד. הנחיתות הזאת היא העיקר. לקוח שחושב שהתביעה שלו רצה, לא מגיש אותה דרך עורך דין אחר. כשהוא מגלה את האמת, לעיתים כבר חלפה התקופה שבה אפשר היה לתבוע.

התחקיר ששודר ב-2022

ביולי 2022 שודר בתוכנית "הנוכלים" במהדורה המרכזית של חדשות 12 תחקיר של הכתבת אדוה דדון, שעסק בעו"ד לאה מלך ובשותפה עו"ד גיא גור. לפי התחקיר הגיעו למערכת התוכנית קרוב ל-100 עדויות.

הנפגעים שדיברו מול המצלמה היו קשישים, נכים, חיילים משוחררים וחולים. אחד מהם שילם 34 אלף שקל ולא נפתח בעניינו שום תיק בבית המשפט. לקוחה בת 78, אם לבן עם אוטיזם, סיפרה שבמשך שבועות לא קיבלה מענה ושעברה בין שלוש כתובות שונות של המשרד בנתניה.

התחקיר ביצע גם בדיקה עצמאית אחת שחתכה את העניין: באחד המקרים נאמר ללקוח שתביעתו הוגשה לאגף השיקום. בבירור ישיר מול האגף התברר שלא הוגש דבר.

השותף: עו"ד גיא גור

גיא גור, בעל רישיון מספר 25188 ממשרד בבאר יעקב, הופיע בתחקיר כשותפה של מלך. גם הוא הושעה.

לפי המידע הפומבי, גור מושעה לתקופה של שמונה שנים וחמישה חודשים, מ-23 בדצמבר 2024 ועד 22 ביוני 2033, בתיק בד"מ 061/2022 של מחוז מרכז. זהו אותו מספר תיק ואותו תאריך שבהם ניתן גם אחד מגזרי הדין נגד מלך. מכאן עולה שייתכן שמדובר בהליך משותף נגד השניים, אך גזר הדין המלא לא פורסם ולכן אין לקבוע זאת.

הפער שאיפשר לזה להימשך

הלקוחות עשו את מה שאומרים לאנשים לעשות. הם הלכו למשטרה. התיקים נסגרו. בתחנה אחת נאמר לצוות התחקיר שאין עבירה פלילית, ואותה תשובה חזרה בתחנות נוספות. אחד המתלוננים סיפר שחמש שעות אחרי שהגיש תלונה התקשרו אליו ואמרו לו שהתיק נסגר ושעליו לפנות לתביעה אזרחית.

במקביל, לשכת עורכי הדין אינה רשאית לפתוח בהליכי השעיה לפני שהוגש כתב אישום. כך נמסר מהלשכה בתגובה לתחקיר. כתב האישום בעניינה של מלך הוגש ב-25 במאי 2022, התקבל בוועדת האתיקה במחוז מרכז ב-7 ביוני, וההשעיה הזמנית נקבעה ב-23 ביוני.

ואז הגיעה הנקודה שסוגרת את המעגל. הפרקליטות מסרה שהנאשמת עזבה את הארץ עוד לפני הגשת כתב האישום, שבית המשפט מחק את כתב האישום בהתאם לחוק, ושניתן לבקש לחדשו לאחר איתורה. נמסר גם שלא הייתה עילה מספקת להוצאת צו איסור עיסוק. משטרת ישראל מסרה שהחקירה מתנהלת ביחידת ההונאה במחוז מרכז.

כתב האישום הפלילי לא הוכרע מעולם, ולאה מלך לא הורשעה בפלילים. מה שכן הוכרע, שש פעמים, הוא ההליך המשמעתי.

אותו משרד, פרשה גדולה יותר

שמה של לאה מלך מופיע גם בפרשה נפרדת וגדולה בהרבה.

ביולי 2024 הגישה פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום שני נגד עו"ד הלל בבייב ושני עובדי משרדו באור יהודה, ובו 35 אישומים של מרמה בהיקף של 5,768,397 שקל שהתקבלו וניסיון לקבל 769,955 שקל נוספים. כתב אישום קודם נגדו ונגד אחרים, מ-2022, כלל 48 אישומים. סך המרמה הנטענת בשני כתבי האישום מוערך בכ-12 מיליון שקל. בין הלקוחות שלפי הטענה הונו היו ניצולי שואה, אנשים עם נכות פיזית ונפשית, קשישים וחולים.

בכתב האישום נכתב שבבייב פעל, לעיתים יחד עם עו"ד לאה מלך ממשרדו, להונות לקוחות תוך הצגת מצגים כוזבים והבטחות שווא. אלה טענות של המאשימה שטרם הוכרעו.

על הפרשה הזאת בהרחבה: פרשת עורך הדין הלל בבייב.

מה עושים כשעורך דין לקח כסף ולא הגיש תביעה

הפרשה הזאת קיצונית, אבל השאלה המעשית שהיא מעלה חוזרת כל יום. אלה הצעדים שהחוק מעמיד לרשות הלקוח:

1. בודקים מה באמת הוגש. בבתי המשפט האזרחיים אפשר לברר אם נפתח הליך בשמך. מול גוף ציבורי, כמו ביטוח לאומי או אגף השיקום, אפשר לפנות ישירות ולשאול אם התקבלה תביעה. זו בדיוק הבדיקה שעשה התחקיר, והיא זמינה לכל אדם.
2. דורשים את מצב הטיפול בכתב. דרישה במייל יוצרת תיעוד שישמש אחר כך.
3. מגישים תלונה לוועדת האתיקה המחוזית לפי המחוז שבו רשום עורך הדין. הוועדה היא הקובלת בהליך המשמעתי, ובסמכות בית הדין לחייב בפיצוי למתלונן, בקנס ובהשבת שכר הטרחה.
4. תובעים בנפרד את הכסף. ההליך המשמעתי אינו מחליף תביעה אזרחית להשבת שכר טרחה ולפיצוי על הנזק.
5. בודקים מיד את מירוץ ההתיישנות. זה הדבר הדחוף ביותר. ככל שהתביעה המקורית לא הוגשה, ייתכן שעדיין אפשר להגיש אותה, וכל שבוע קובע.
6. בודקים את מצב הרישיון בפנקס לשכת עורכי הדין לפני שמוסרים כסף לעורך דין חדש.