פרשת עורך הדין הלל בבייב: ניצולי שואה, קשישים וכתב אישום על 12 מיליון שקל

מה נטען שקרה במשרד

לפי הודעת פרקליטות המדינה, בבייב היה בעליו של משרד עורכי דין באור יהודה. לצדו, כך נטען, פעלו אנשים מהמשרד: עורכת הדין לאה מלך, איש האדמיניסטרציה אפי צפאני והשליח יעקב אטיאס. בכתב האישום הראשון נאשם גם עורך הדין אלן כהן, שהועסק במשרד. כל אחד מואשם לפי חלקו.

השיטה שמתוארת בכתבי האישום חוזרת על עצמה. לקוח מגיע עם עניין משפטי, לרוב תביעה לקבלת כסף. בפגישות במשרד הוא פוגש אנשים שמוצגים כנציגי חברות ביטוח או כבעלי תפקידים רלוונטיים. הוא שומע הערכות אופטימיות על התוצאה, ומתבקש לשלם. לפי התביעה, חלק מהתשלומים נדרשו כהוצאות משפט שלא היו קיימות.

הפרקליטות ציינה בכתב האישום השני מה הופך את העבירות לחמורות במיוחד:

״סכומי הכסף הגבוהים שהתקבלו במרמה מהמתלוננים, לאורך זמן ובאופן שיטתי, באמצעות מספר מעורבים ועל בסיס מצגים כוזבים, גילם המבוגר של חלק מהמתלוננים וניצול מצבם האישי והרפואי של המתלוננים כולם, כל אלו מהווים נסיבות מחמירות לעבירות המרמה״.

העבירות שמיוחסות לנאשמים בכתב האישום השני הן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

מהתחקיר הטלוויזיוני למעצר

לפי דברי הסנגורים שפורסמו ב־2020, החקירה נפתחה בנובמבר 2019 על בסיס תלונה. בתחילת מרץ 2020 שודר במהדורה המרכזית של חדשות 12 תחקיר בסדרה ״הנוכלים״. לקוחות סיפרו בו מול המצלמה שבבייב דחה אותם בתירוצים בזמן שהתיקים שלהם לא טופלו. אחת מהן אמרה: ״היתל בנו, צחק עלינו בעיניים״.

בבייב נעצר בחשד למרמה, זיוף, הלבנת הון והברחת נכסים בהליכי פשיטת רגל. ב־8 במרץ 2020 הותר שמו לפרסום. לפי הדיווח באותם ימים, במפלג ההונאה של מחוז תל אביב כבר הצטברו 50 תלונות נגדו, ותיקים נוספים נפתחו בתחנות שונות. נפגעים סיפרו שלפני כן פנו למשטרה וללשכת עורכי הדין ונתקלו באטימות.

במקביל הגישה ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין קובלנה נגדו לבית הדין המשמעתי. לפי הקובלנה, כפי שדווחה, לקוח שילם סכומים עבור אגרה, צו עיכוב יציאה וערבות בתביעה שהגיש בשמו, אבל בפועל הופקדה אגרה של 6,250 שקל בלבד. הקובלנה ייחסה לו הפרת חובת נאמנות ללקוח ופגיעה בכבוד המקצוע. תוצאת הקובלנה הזאת לא אותרה. על ההשעיות שנגזרו עליו בהמשך בבית הדין המשמעתי, ראו ההשעיה מלשכת עורכי הדין.

הסנגורים טענו באותה עת שמדובר בעניין שצביונו אזרחי, משום שרוב המתלוננים הגישו תביעות חוב בהליכי פשיטת הרגל שלו. לפי הדיווח, אחרי שידור התחקיר החל בבייב להחזיר חלק מהכספים.

מעבר הגבול וכתב האישום הראשון

ב־16 במאי 2022 הגיע בבייב למעבר אלנבי. לפי הדיווחים, הוא הציג דרכון מזויף, דרכון זמני שנגנב והגיע לידיו, ועובדי המעבר חשדו ומנעו את יציאתו. זה קרה לפני שהוגש נגדו כתב אישום, כשידע שמתנהלת נגדו חקירה.

ב־26 במאי 2022 הגישה פרקליטות מחוז תל אביב לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגדו ונגד ארבעה נוספים. לפי הפרקליטות הוא מונה 48 אישומים. לפי הדיווח מאותו יום, נטען בו שהנאשמים קיבלו במרמה כ־6.4 מיליון שקל ב־43 מקרים, וניסו לקבל עוד 575,000 שקל.

כתב האישום הראשון עסק גם בנושיו של בבייב. לפי הדיווח, כבר בשנת 2017 ניתן נגדו צו כינוס על רקע חובות של כ־7.8 מיליון שקל. הצו חייב אותו להפקיד את כל התקבולים בחשבון מפוקח ואסר עליו ליצור חובות חדשים. לפי כתב האישום, הוא הסתיר מנושיו הכנסות של לפחות 20,775,136 שקל, הפקיד כ־9.8 מיליון שקל בחשבונות של אחרים וניכה שיקים של לקוחות בהיקף של כ־10.9 מיליון שקל.

בבייב נעצר עד תום ההליכים. בית המשפט העליון האריך את מעצרו מעת לעת, כפי שהחוק מחייב כשמשפט נמשך זמן רב. אחת ההחלטות הפומביות היא בש״פ 3901/24 מ־13 במאי 2024, שבה הוארך המעצר בהסכמה עד להחלטה אחרת.

עורכי הדין האחרים במשרד

בבייב לא היה עורך הדין היחיד בפרשה. לפי הדיווחים על כתב האישום הראשון, נאשמו בו גם שני עורכי דין שעבדו במשרדו.

עו״ד אלן כהן הועסק במשרד. לפי הדיווח באתר אייס, יוחסו לו קבלת דבר במרמה, סיוע להונאת נושים ועבירות הלבנת הון. לא אותר פרסום על המשך ההליך בעניינו, על הכרעת דין או על השעיה. עומדת לו חזקת החפות.

עו״ד לאה מלך מוזכרת בשמה בהודעת הפרקליטות מ־2024, כמי שפעלה לעתים יחד עם בבייב. לפי הדיווח באתר אייס, לעורכת הדין מהמשרד שנאשמה בכתב האישום הראשון יוחסו מרמה, ניסיון מרמה, סיוע להונאת נושים, הלבנת הון ועבירות מס. לפי פוסטה, היא יצאה מהארץ אחרי החקירה, והיא אינה נאשמת בכתב האישום השני. תחקיר ״הנוכלים״ מיולי 2022 דיווח שעורכת הדין לאה מלך הושעתה זמנית מלשכת עורכי הדין ביוני 2022, שעזבה למדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ישראל, ושכתב האישום נגדה נמחק משום שעזבה לפני הגשתו וניתן לחדשו אם תאותר. התחקיר עוסק במשרד שניהלה עם שותף ואינו מזכיר את בבייב, ולכן לא אומת שמדובר באותו הליך. עומדת לה חזקת החפות.

שני הנאשמים האחרים אינם עורכי דין: אפי צפאני, איש האדמיניסטרציה, ויעקב אטיאס, השליח. שניהם נאשמים בשני כתבי האישום. לאטיאס מיוחס בכתב האישום השני אישום אחד של קבלת דבר במרמה.

כתב האישום השני

ביולי 2024 הגישה פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום נוסף נגד בבייב ושני עובדי משרדו, אפי צפאני ויעקב אטיאס. הוא מונה 35 אישומים נוספים. הודעת הפרקליטות פורסמה ב־18 ביולי 2024.

חשוב לקרוא את המספרים נכון. 12 מיליון השקלים הם הערכה של הפרקליטות לסכום הנטען בשני כתבי האישום, ולא סכום שבית משפט קבע. הסכום שנוסה לקבל אינו כסף שנגבה בפועל.

משפט של מאתיים עדים

המשפט מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני השופטת טלי חיימוביץ׳. לפי דיווח בגלובס מאוקטובר 2024, שלב שמיעת העדים נפתח רק בפברואר 2024, כמעט שנתיים אחרי הגשת כתב האישום הראשון, אחרי חילופי סנגורים ודחיות. בתיק כ־200 עדים.

באותה עת דן בית המשפט בתיק יום אחד בשבוע, בין 9:30 ל־13:00. הפרקליטות ביקשה להרחיב את הדיונים, והשופטת הסכימה ליום דיונים מלא בכל שבוע החל מינואר 2025, בשל עומס של תיקים אחרים עם נאשמים עצורים.

לפי אותו דיווח, כמחצית מהמתלוננים בני יותר מ־60, ועשרה מהם בני יותר מ־70. בגלל גילם ומצבם הרפואי נשמעו ארבעה מהם ב״עדות מוקדמת״, כדי שעדותם תישמר גם אם לא יוכלו להעיד בהמשך. הסנגור מסר שבבייב כופר באישומים ושהחקירה נפגמה.

זו התמונה המלאה של הפרשה: אנשים מבוגרים וחולים שמחכים שנים להכרעה בתיק שבו הם המתלוננים, ונאשם שלפי הדיווחים נעצר עד תום ההליכים כבר ב־2022, בלי שאותרה הכרעת דין.

ההשעיה מלשכת עורכי הדין עד 2036

המשפט הפלילי וההליך המשמעתי הם שני מסלולים נפרדים. לפי רשימת עורכי הדין המושעים שמפרסמת לשכת עורכי הדין, כפי שנבדקה ב־21 באוקטובר 2026, בית הדין המשמעתי המחוזי של הלשכה במחוז תל אביב גזר על הלל בבייב, בעל רישיון מספר 53245, שלושה עונשי השעיה בשלושה תיקים נפרדים:

ההשעיות רצות זו אחר זו. לפי הרשימה, בבייב מושעה מ־13 ביולי 2026 ועד 12 בינואר 2036, ובתקופה הזאת אסור לו לבצע פעולות שחוק לשכת עורכי הדין מייחד לעורכי דין. בהודעה על ההשעיה הראשונה נכתב שתוקפה ״מסיום השעיה קודמת״. פרטי ההשעיה הקודמת אינם מופיעים ברשימה.

אלה עונשים משמעתיים של בית הדין של הלשכה, ולא הכרעה במשפט הפלילי. ההודעות אינן מפרטות את המעשים שבגינם נגזרו העונשים, ולא ידוע אם הקובלנה שדווחה ב־2020 היא אחד מהתיקים האלה. במשפט הפלילי לא אותרה הכרעת דין, ועומדת לבבייב חזקת החפות.

תלונה על עורך דין: מה עושים

הפרשה הזאת מתחילה במקום שבו מתחילות פרשות רבות: לקוח שסומך על עורך הדין שלו ומשלם בלי לבדוק. כמה צעדים פשוטים יכולים לעזור לפני תשלום, ואחריו:

1. בדיקת רישיון עורך דין. לפני שמוסרים תיק, מחפשים את עורך הדין בחיפוש עורכי הדין באתר לשכת עורכי הדין ובעמוד עורכי הדין המושעים, ומצליבים לפי מספר רישיון.
2. הסכם שכר טרחה בכתב. מבקשים הסכם שבו כתוב כמה משלמים, על מה ומתי. כל תשלום נוסף צריך הסבר בכתב.
3. אסמכתה על כל הוצאה. אגרת בית משפט, ערבות או חוות דעת הן הוצאות שיש להן מסמך. מבקשים את הקבלה או את האסמכתה מבית המשפט, ולא מסתפקים בהודעה על ״הוצאות משפט״.
4. מי עומד מולכם. אם בפגישה מוצג ״נציג חברת הביטוח״, מבקשים את שמו ופונים לחברת הביטוח ישירות כדי לוודא שהוא אכן עובד בה.
5. בדיקת ההליך עצמו. אם נאמר לכם שהוגשה תביעה, בקשו את מספר התיק. אפשר לבדוק במערכת נט המשפט שהתיק קיים ומה מצבו.
6. הגשת תלונה. תלונה על התנהלות מקצועית מגישים לוועדת האתיקה של מחוז לשכת עורכי הדין שבו פועל עורך הדין. כשיש חשד לעבירה, כמו מרמה, מגישים תלונה גם במשטרה. מצרפים הסכמים, קבלות, התכתבויות ופרטי תיקים.

לא כל עיכוב בתיק הוא מרמה, ולא כל לקוח מאוכזב צודק. אבל מסמכים בזמן אמת הם מה שמאפשר אחר כך לבדוק מה באמת קרה.

ציר הזמן

מה עדיין לא ידוע

כתבי האישום המקוריים לא הושגו, והפרטים עליהם נשענים על הודעת הפרקליטות ועל דיווחים בתקשורת. לא אומתו מספר הלקוחות הכולל, תקופות הביצוע המדויקות, ההיקף של כספים שהוחזרו, תוצאת הקובלנה המשמעתית מ־2020 ומצב המעצר העדכני. פרטי ההשעיות נשענים על הודעות הלשכה ברשימת עורכי הדין המושעים, ולא על גזרי הדין המשמעתיים עצמם, שלא הושגו.

לא אותרה הכרעת דין מאומתת בפרשה. אין בכך הוכחה שלא ניתנה. מצבם העדכני בהליך של הנאשמים האחרים לא אומת. הכתבה אינה מפרסמת שמות או פרטים של מתלוננים.